כדי להילחם בלחץ ובשחיקה בעבודה, צריך...
... להבחין בין "תפקיד ראשי" לבין "תפקיד משני" בכל רגע נתון.
כל מה שכרוך ב"תפקיד הראשי" בזמן נתון, יקבל עדיפות, ובאותו זמן, כל מה שכרוך ב"תפקיד המשני" יקבל הדיפה ע"י התנהלות אסרטיבית.
למשל, במהלך ישיבה, ה"תפקיד הראשי" הוא תפוקתיות בישיבה. לכן, מענה לאי-מיילים או לטלפונים מהבית (אפילו אם אני אבא נפלא או מא משקיעה) הוא "תפקיד משני".
מובן, שבמצב חירום, ה"ראשי" הופך ל"משני".
טופ טיפ:
כדי להצליח ביישום הדילוג בין "תפקיד ראשי" לבין "תפקיד משני", צריך:
1. לא להרגיש אשם עקב הורדת העדיפות של התפקיד המשני
2. לא לתת לאף אחד לעשות לי מניפולציה פולנית של אשמה על-כך.
3. להגדיר לעצמי ולסביבתי מהו באמת "חירום" ומה לא.
4. לפתח אסרטיביות אמיתית.
5. להבחין בין ראשיות/משניות ברגע נתון לבין ראשיות/משניות בחיים ככלל.
הסבר: ברור שלהיות אמא זה "תפקיד ראשי" בחיים ככלל, ובטח ביחס לעבודה.
אך ברגע נתון, למשל בזמן ישיבה, מתקיים היפוך, והאמהות הופכת ל"תפקיד משני" דווקא... (כדאי להראות את זה גם לאבא...)
* * *
נסה את הטופ טיפ שלנו וספר לנו מה קרה דרך "צור קשר".
נשמח להעלות את הניסיון שלך לאתר לצורך למידת עמיתים.
